<h1>צידה לדרך מ"ב כ"א פ"ד</h1>
<h2>דף ט.</h2>
כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה ר"ל שאינו יודע החמשה דברים המפסידין את השחיטה אסור לאכול משחיטתו ואפי' שחט פעמים רבים כהוגן לא נסמוך עליו כי מאחר שלא למד פעמים ישהה וידרוס ולא ידע ויאכיל נבלות לישראל. ואלו הן החמשה דברים המפסידין את השחיטה. שהייה. דרסה. חלדה. הגרמה. עקור.
שהייה כיצד היה שוחט ונפלה הסכין מידו או כליו והגביהן ושהה בהגבהתם או באי זה מקרה שקרהו כשיעור שחיטת בהמה אחרת כיוצא בדבר הנשחט שחיטתו פסולה. אין שהייה בעוף בקנה כלל ולא בבהמה במחצית הראשון. בד"א בקנה אבל בושט בין בעוף בין בבהמה שחיטתו פסולה. שחט רוב הסימנים ושהה במיעוט האחרון. או החליד. או הגרים. או דרס במיעוט האחרון יש מחמירין. ולכן יזהר השוחט שאם שחט רוב הסימנים והניח הבהמה או העוף ולא מתו לא יחזור וישחוט אלא יניחם שימותו מאליהם או יכה בראשם עד שימותו. שחט מעט ושהה מעט וחזר ושחט ושהה מעט וכן עד שגמר כל השחיטה השהיות מצטרפות. שחט העוף ושהה בו ולא ידע אם נקב הושט חוזר ושוחט הקנה לבדו במקום אחר ויהפוך הושט ויבדוק אותה מבפנים כי עור הפנימי לבן ואם לא נמצא בו דם בידוע שלא נקב וכשר. כי ידע פשר. ואם אודם במראיתו. לכלב תשליכון אותו. הוא הדיין הוא העד. ויוחר מן המועד.
דרסה כיצד התיז את הראש בבת אחד כאדם החותך צנון או דלעת ולא הוליך ולא הביא שחיטתו פסולה. היה שוחט בהולכה או בהובאה והתיז הראש אם יש בסכין מלא צואר וחוץ לצואר כמלא צואר שחיטתו כשרה. ובלבד שלא יעכב הסכין במקום אחר וישחוט בדריסה. היה שוחט שתי בהמות בבת אחת אם יש בסכין כמלא צואר אחד חוץ לשתי צוארי הבהמות שחיטתו כשרה. ואם אין בסכין אלא מלא שני צוארים אם בהולכה שחט הבהמה הפנימית מותרת. ואם בהובאה שחט החיצונית מותרת. והפנימית תחתיה תעמוד הבהרת. כי לא שחט בידו מאומה. והיא כאבן נטמא. מדר"ס לאוכל בתרומה.
חלדה החליד הסכין בין סימן לסימן ופסק התחתון למטה והעליון למעלה שחיטתו פסולה. שהרי השחיטה צריכה שתהא ניכרת וגלויה. הכניס הסכין [תחת] עור הנשחט או תחת צמר מסובך או תחת בגד קשור או מחובר בזפת או כיוצא בו שחיטתו פסולה. אבל אם נפל לו טליתו עליה ושחט שחיטתו כשרה. שחט שני (אנשים) [ראשים] כאחד וכן שנים אוחזין בשני סכינים ושוחטין בהמה אחת ביחד אחד אצל הראש ואחד אצל החזה במקום הראוי לשחיטה שחיטתן כשרה. שחיטה העשויה כמסרק וכקולמוס כשרה. כי אינה שחיטה מסותרת. אבל אם מן הבית יצא. אם במחתרת ימצא. וטמא טמא יקרא ביום שידובר. החול"ד והעכבר.
הגרמה כיצד השוחט במקום שאינו ראוי לשחיטה נקראת הגרמה. דמות כובע יש בראש הקנה למעלה מטבעת הגדולה הסובבת כל הקנה ואצל הכובע יש דמות שני גרעיני חטה אם שייר מהם אצל צד הראש כל שהוא שחיטתו כשרה. שיעור השחיטה בקנה ממקום שיפוי כובע ולמטה עד כנגד ראש כנף הריאה התחתונה. וכל שכנגד הכנף עצמו כשתמשוך הבהמה צוארה לרעות כדרכה אין זה מקום שחיטה ואם נקב כל שהוא באותו מקום דינו כושט ונבלה. מקום השחיטה בושט אצל הראש ארבע אצבעות בשור. ממנו ולמטה הכל לפי גדלו וקטנו. מכאן ולמעלה נקרא תורבץ הושט והוא מחובר עם הראש ואם נקב במשהו טרפה. כל שחותכו ועומד במקומו זו תורבץ הושט וכל שכשחותכו כווץ זה ושט עצמו. ולמטה מתורבץ הושט עד מקום שהושט מתחיל להיות פרצים פרצים ככרס ראוי לשחיטה. ובעוף עד הזפק. לעולם יזהר השוחט לשחוט באמצע הצואר ולא יבא לידי ספק. האוחז הסימנין ומשכן למעלה ושחט במקום שחיטה בצואר ומצא השחיטה בקנה או בושט שלא במקומה שחיטתו פסולה. אנסה הבהמה עצמה ומשכן למעלה ונאבדה הריאה ולא ידענו אם שחט במקום הראוי לשחיטה שחיטתו פסולה. אולי תחתונים למעלה. ובספק ושמא. חייב בדינא דגרמ"י.
עיקור כיצד נעקרו הסימנין מן הצואר מכל וכל ואפילו אחד מהם בין בעוף בין בבהמה טרפה. ואפי' לא נעקרו ממקום אחד אלא שבין כל העקירות נעקר הרוב טרפה. בד"א כשנעקר הרוב במקומות רבים אבל נעקר בצדו האחד הרוב והמיעוט מחובר מעבר הלז כשרה. וכשהסימנים מחוברים לבשר אפילו נטל הלחי מעליהם כשרה. קבלה בידנו שאין שחיטה בסימנין עקורים. שחט הושט ופסק הקנה בבהמה או פסק הקנה ושחט הושט בין בעוף בין בבהמה שחיטתו נבלה. שחט הושט בעוף ואח"כ נשמטה הגרגרת כשרה. נשמטה הגרגרת ושחט הושט בין בעוף בין בבהמה שחיטתו פסולה. שחט הושט ונמצאת הגרגרת שמוטה ואין ידוע אם קודם שחיטה נשמטה או לאחר שחיטה שחיטתו פסולה. שמוטה ושחוטה אם לא תפס בסימנין יביאו בהמה אחרת וישחוט הסימנים ויעשנה שמוטה אחר השחיטה ויעיין הבקי אם זו דומה לזו כשרה ואם תפס בסימנין ונמצאת שמוטה ושחוטה נבלה. שמוט כל בעל משה ידו לאכלה. על פי התורה. ערוכה בכל ושמורה. נזרקה מפי החבורה. לא יהיה בך עקר ועקרה. והירא את דבר ה' יעמוד על כל משפטי השחיטה. על פי הגמרא והשיטה. עד שידעם ויהגה בהם. מדי חדש בחדשו. עקרו ושרשו. למען ישמור לעשות ולא ישכח ויזניח. וכל אשר יעשה יצליח.
